אין לי מושג למה, אבל כל הזמן שאני בא לכתוב על אודי דוידי מילותי נעלמות. חשבתי פעם שדבר זה קורה לי דווקא בגלל שהבן אדם לא משאיר מאחוריו שמץ של דבר לא מוגמר וטוב. באלבום הקודם שזכיתי לכתוב עליו לא מזמן, נגעתי בנקודה שהכלילה באלבום הנ"ל שהוא משרה אוירה של בית וכדומה (עיין שם), וממש מצאתי נקודה זו גם כאן, רק בוריאציה קצת שונה, קרי, שבאלבום זה נחשפתי מעבר למה שידעתי עד כה על דוידי, על כשרונותיו, כגון לקחת טקסטים שאנו נתקלים בהם מידי שנה ויותר, ולהפוך אותם כאילו היה כתוב "מילים: אודי דוידי". ההשקעה בעיבודים ממש מאפיינת את הגימור המושלם, אבל מעבר לכל ספק דוידי לא נח ולא זע ממקומו הראוי לו.

עוד נקודה שבא רציתי להתבטאות, שדוידי שמר על יציבות מאלבומו הקודם בקשר לעיבודים. באלבום שעבר בחר לעבוד עם אחד המעבדים הגדולים הנמנה לשם גלעד שמואלי (שעבד עם עידן רייכל), שהמאפיין היחודי שלו הוא הז'אנר האלטרנטיבי בתוספות כלים אתניים וכדומה, וכאן לעומת זאת עבד עם המעבד הדגול אבי טל, תוך כדי שמירה על איכות מרבית וגם על הצלילים האתניים. פשוט מהמם.

האלבום שמכיל 13 רצועות מאוד מושקעות, כל אחת ואחת כשמה הראוי לה. האלבום נפתח עם שיר הנושא 'אורות גבוהים', שיר קופצני ואופייני מאוד לדוידי. אח"כ עובר ל'קראתי' - תפילה לא-ל עליון.

עוד שירים שתפסו את אזניי באלבום הם: 'ראו באורי' - שיר קצבי, מעניין ומעובד מצויין (גלעד שמואלי). 'היום הרת עולם' - נפגשים עם הטקסט פעמיים בשנה בערך, הפעם זכיתי להרבה יותר... 'עשה למען' - וואוו... איזה טקסט ולחן מדהימים ומרגשים. 'ישמח חתני' - משהו חדש שניסה לייצר, דיי מוצלח, ושמו יעיד. 'שוקי' - סיפור דמיוני על אדם שלא נהנה מהעולם מחמת טרדתו בעבודה. המסר כמובן ברור. 'עוד מעט אתה בא', וגולת הכותרת ששמר בטח לקינוח טעים במיוחד - 'אם אמרתי' - שבו משחק את תפקיד הקרליבך בצורה מעניינת בסיפורו של רבי מאיר שפירא מלובלין, מייסד דף היומי. שווה כל שניה.

לסיכום, כרגיל, תמיד כייף לשמוע את דוידי והברקותיו החדשות, וכמו בכל אלבום, גם פה לא שכח את האנרגיות שלו, וכמובן את הרגש. יישר כח!



תגיות: אודי דוידי, אורות גבוהים, אלבום, ביקורת, איתי סיטבון, אבי טל
אודי דוידי - אורות גבוהיםאיתי סיטבון