מילות השיר:
במדינת אוסבקיסטן
בין הרי דיז'אן
בגבול הודו ואפגניסטן
שוכן כפר אחד
נידח מבודד
מגיעים אליו רק במטוס מיוחד
לילה דממה
ציוץ לא נשמע
הכפר וההר אפופים תרדמה
אי שם בשדה
מרוחק מנודה
טרקטור קטן בין שבילים מדדה
יושב על הטרקטור בחור מגודל
לנהוג כך נראה לעולם לא יחדל
נקרא הוא בשם יאקב הזמר
מנין הוא איש לא יודע לאמר
מפויחות הפנים משומנת היד
תקלה יש בטרקטור מתקן הוא מיד
כמוהו אין איש שיודע בכפר
לחלץ את הטרקטור מבוץ מעפר
בכל האזור איש לא ידע את סודו
עד כמה רחוק הוא נמצא מעיר מולדתו
איך אותו הטילה רכבת רוסית
לכאן בדרך ניסית
ועם הטרקטור יוצא הוא יום יום
לעבוד קשה ואיום
נהג הוא לשיר מנגינות עריבות בלילות
למרחקים הן היו נשמעות ומצלצלות
צלליות אנשים שם היו מתכנסות
מקשיבות ואינן תופסות
מי הוא זה הטאג'יק המוזר
מבטו עליהן לא הוחזר
כי בלילות תקפו אותו הגעגועים
לא להרים ולא לטג'יקים פראים
מתגעגע היה לביתו להוריו
לבית שאולי כבר חרב
לישיבה שבה הוא נהג לבלות
בלימוד בימים ובלילות
אמר רבא אומר רב פפא
ואילו אביי אחרת חושב
קושיא חדשה הוא מיישב
מביא ראיה והכל מתיישב
והמהרש"א רשב"א ריטב"א
עובר לו הזמן אך הוא לא חש בו
רמב"ן רמב"ם רבינו תם
תענוג עילאי נפלא ומסותם
אומר רבא סבר רב המנונא
שמאי סברה חדשה העלה
תקף אותו הילל בשאלה
עד שבחוץ השחר עלה
בשבת בבית התה
ליד הקומקום הוא ישב לו
יעקב
עם החברים על הרצפה
את הגעגועים הוא לא שכח
וזה מאוד כאב לו
יעקב
ולא הוקל לו אף כמלא טיפה
והנה פונה אליו
בעל הבית ראש השבט
יעקב
נדבר ישר ולענין
את ביתי אתן לך
היא צעירה ומלבבת
יעקב
וגם כספית זה עסק מצוין
30 פרות 20 שוורים
הרבה בגדים לך אתנה
יעקב
סכום כסף רב וגם עוד מתנות
ושומעים זאת הטג'יקים
וצועקים היי בוא הנה
יעקב
אין כמוה בין כל הבנות
יעקב יושב מושפל פנים ואינו אומר דבר
הוא מביט עשרות שנים הרחק הרחק אל העבר
הוא רואה את אימו מדליקה נרות ופיה תחינה
על יענקלה בורא שמור נא שלא יאבד את האמונה
יעקב מתרומם ומכריז הוא עזות
יהודי אני, לא אוכל לעשות זאת
התורה עלי אוסרת לקחת אשה
שאינה מאמינה בתורה הקדושה
ישב ראש השבט ועיבד לו תוכנית
להכין למחר סעודה המונית
את יעקב יביא הוא שלא ברצונו
וכך על כוחו יהיה חתנו
בשעת בין ערביים יעקב יושב לו לבד
יושב וחושב מבין שהסיכוי כבר אבד
עוד מעט הם לכאן מגיעים
אותו על כוחו מביאים
ישקוהו באופיום בשפע יינות
עד שיאבד האשתונות
מאחורי ההרים אט אט השמש גלשה
יעקב ממתין, אומר הוא וידוי בלחישה
אי שם צבוע מרים את קולו
הפסגות ניבטות למולו
פניהן לשמים אומרות בלי מילים
אכן החיים לא קלים
והנה לפתע שומע הוא קול נגינה
את הכלה מובילים כבר לשם ברינה
כמו משינה הוא פתאום מתנער
ומתחיל ללכת מהר
הוא רק יכנס ויקח מחדרו
את חפציו וצרורו
הולך לאיטו כמו אל מותו
מגיע לשער פותח דלתו
מביט לתוך האולם המואר
ריח היין באפו כבר בער
אמר רבא אמר רב פפא
אותיות הוא רואה כמו מתוך הגמרא
מדברות בקולו זועקות במורא
מה לך ר' יענקל ברח מהרה
התזמורת מנגנת הכלה בראש יושבת
יעקב
וסביבה עשרות זרי פרחים
ואביה ואימה יחד עם כל בני השבט
להביא אותה הם כבר הולכים
ובראש ההר בשעות הליל
האפלות והאיומות
מטפס לו יעקב חרש בעינים עצומות
בשני צידיו שוחות לעומק
לטרפן משחרות
אך יעקב כבר אינו חושש
ופניו בגיל מאירות
דרך התורה אחת היא
ובדרך זו אצעד
טוב יותר להתרסק כאן
וממנה לא לנטות לצד
אין דבר שיטיל מורא על לב בן ישראל
רק ילך בדרך התורה וישמור אותו הקל