דיש מושג מוכר לכולנו שנקרא "השמיים הם הגבול", ואולי לא כולנו יודעים שהיום המוזיקה החרדית תפסה תאוצה גבוהה למדי, וזה מאוד משמח במיוחד לכאלו שיש להם חפצות "לרעות בשדות זרים" (ל"ע). כיום כל סוג וז'אנר מוזיקאלי נמצא גם כאן בעולמנו. בהיתר. ממש כמו שכתוב בגמ' שכל מה שאסרה לנו התורה מצד אחד, התירה לנו מצד אחר, כדוגמת בשר וחלב אסרה, והתירה מצד שני כחל (ביז' בלע"ז, אגב, מאוד מומלץ). אסרה לנו לנסוע ביום שבת – התירה לנו לנסוע ביום העצמאות (זה לא באמת כתוב).
אברומי ויינברג, אברך כולל חרדי, גאה להציג: אלבום משולב רוק-פופ, רגאיי ועוד, בשלל צבעים ווריאציות, מנוסח היטב בקרב הטקסטים הנהדרים הממחישים לנו את חיי היומיום, לצד עיבודים מרשימים מבית היוצר של אלי פרידמן, יהודה דים ודוד לואי – ג'ף הורביץ. בקיצור, לא צריך להיות יותר מדי חכם כדי להבין שהושקעה כאן עמל ויגיעה של שנים מספר.
זאת ועוד, שני קליפים נהדרים, שאחד נקרא "עם סגולה", שבו מארח ויינברג את שחקן הבמה אביתר לאזר, המשחק תפקיד כפול של שני אחים, האחד "בעל בית" העובד קשה כדי להשיג 'טרף' לביתו, אך שמח ומאושר בחלקו, ומאידך איש עסקים שאולי כסף לא חסר, אבל טרוד בלי סוף ב-"הבלי העולם". והשני "לנגן ולנגן" – מה שבא למסור לנו שלמוזיקה יש כוח להתקרבות יתר.
ויינברג ניחן בקול המזכיר במעט את ישי ריבו – רק בז'אנר קצת אחר.
האלבום מגוון מאוד, ושירים שקשה היה לפספסם הם: "לנגן ולנגן", "עם סגולה", "אשא עיני" – שיר מז'ורי שקט וסוחף. "עבדו את ה'" – במקצב אירי. "אליהו הנביא" – רוקיסטי עדין. "שיר עם מטרה" – רגאיי, סגנון מתתיהו כזה. "מעוז צור" – רוק ישראלי יפה, ו-"אשת חיל".
תגיות: אלי פרידמן, יהודה דים, דוד לואי, גף הורביץ, אבורמי ויינברג, יוסף ארנפלד, שיא מיוזיק, אלבום בכורה, לנגן ולנגן, חסידי, כתבה, מאמר, סיקור, טור
אברומי ויינברג - לנגן ולנגןאיתי סיטבון