הדיסק החדש של גיל עקיביוב ועובדיה חממה "הנוצה" הוא אלבום שעוסק בחזון הנביאים ובגאולה הקרובה.
אלבום רגוע ומרגיע בסגנון המוכר כל כך של הצמד המוכשר הזה.
לאורך כל ההאזנה לאלבום עברה בי תחושת הדה ז'וו כאילו אני שומע עכשיו את האלבומים הקודמים של גיל עקיביוב, פשוט אחד לאחד. בחלק מהשירים שרים גיל ועובדיה בדואט ובחלק שר אחד מהם.
אממה, שאחרי להיטים כמו אנא בכוח של חממה ו"תפילה לעני" של עקיביוב ציפיתי ליותר, הרבה יותר. עברה בי התחושה של צניחה לקרקע, אלבום בינוני פלוס שלא יספק להיט שייכנס לפנתיאון המוסיקה היהודית או החסידית בעידן המודרני, קצת חבל לי ולכולנו שצמד כזה מוכשר לא הצליח להנפיק משהו חדש שנאמר עליו את ההלל כמו הלהיטים הנ"ל.
המשפט שחותם את האלבום הוא "סוף כל סוף טוב הכל טוב", האלבום הזה באמת נותן תחושה שהכל טוב ורגוע, האופטימיות חוגגת וזה טוב, אבל לדעתי הדור שלנו צריך בכל דיסק צריך כמה רצועות קצב ושמחה שיסחפו את השומעים, וזה החיסרון הבולט מבחינתי באלבום. חוצמזה כמעט הכל טוב: מילים פשוטות ונכונות שמדברות ליהודי מאמין בעולם הזה, עיבודים ישראליים קלאסיים של תופים וגיטרות, ופסנתרים מפנקים. כשלפעמים כינורות, חלילים וחצוצרות מוסיפים גוונים וצבע נוסף וכיפי למוזיקה וללחנים הפשוטים. השירה של השניים כיפית וברורה, ומגישה את המילים והלחן לכדי מנה מוצלחת של מוזיקה.
השירים שתפסו אותי במיוחד הם: "מטה" "שנה חדשה" ו"אתה".
חוצמזה, עוד כמה שירים שראויים לציון:
"מטה" - שיר מצויין וקליט ועם מסר מעולה ואמיתי. אהבתי.
"עד שנגיע"- שיר בדואט. בשיר הזה יש סיום מצויין עם עיבוד גאוני צב וגרוב שנותנות החצוצרות, בהחלט מרענן באלבום כזה שקט.
"שנה חדשה" - השיר הטוב ביותר באלבום לדעתי, יפה, קליט, מלל נכון ועיבוד מצויין ומנגינה קולחת.
"השלום שאני מבקש" - שיר מצויין. שיר כיסופים לגאולה שבה יהיה השלום האמיתי. "גאולה הו גאולה/חזון הנביאים בפעולה/אור גדול, אור מופלא/שפתיים שרות תהילה/". אחח אחלה מילים.
"הכל לטובה" - המסר פה הוא העניין, כמה פשוט ככה נכון: הכל לטובה.
"אתה" - שיר שפשוט נוגע בלב ודואג לשים לנו מראה בפנים, כדי שנבין מה אנחנו ומה אנחנו יכולים להיות. אדיר.
"כל יום שבת"- שיר כיסופים לגאולה שעליה נאמר יום שכולו שבת.
לסיכום דיסק לרגועים שבינינו, דיסק שכולו תקוה ואופטימיות. אבל היו חסרים לי הקצב והשמחה, ובנוסף שירים מהמקורות, ושירים עם מילים בנושאים מגוונים יותר.
בשורה התחתונה: געגועיי ל"אנא בכוח", של חממה, ול"באתי לגני" ו"תפילה לעני" של עקיביוב.
6 (מתוך 10) בסולם החוויה שלי.

תגיות: הנוצה, גיל עקיביוב, עובדיה חממה, מוסיקה יהודית
גיל עקיביוב ועובדיה חממה - הנוצהאלי מיכה