שיא מיוזיק

מילות השיר:
בעזרת ה' נפתח בשיחה,
ונספר על ימי השמחה,
השמחה שורה על פני כולם,
התורה מגיעה לעולם.

בורא העולם הגיבור והנורא,
מחפש חתן לבתו התורה,
השמחה שורה על פני כולם,
התורה מגיעה לעולם...

אל אומות העולם הוא פונה בשאלה,
מי רוצה את התורה ככלה,
האומות שואלות מה והיכן,
איי... אף אחד אינו מוכן...

ומה היה לבסוף עם התורה,
הבה נספר מה שקרה.

ירד המלאך עם התורה ובא,
היישר לרוסיה למוסקבה,
לרוסים הוא הראה את התורה,
אולי יאבו לשומרה.

אומרים הם לו - חרושו, (בסדר)
אמור רק מה פג'ליסטה, (בבקשה)
אומר להם המלאך אנכי ה',
מאחרים אין להתרשם.

עונים הם לו לא תודה,
כנראה חבר שאינך מודע,
שאותנו המסורת לימדה,
שלא כך מנהג העדה.

לא לא לא לא תודה,
אצלנו לא זו העמדה.
אולי בגרמניה לך תדע,
יקבלו אותך באהדה.

טס המלאך וחוצה את פולין,
ומגיע לברלין,
לגרמנים הוא מראה את התורה,
אולי יאבו לשומרה.

אומרים הם לו - בסדר גרייט, (מוכנים)
רק אמור נא ואס-שייט, (מה כתוב)
אומר להם המלאך - לא תרצח,
רצח הוא דבר מופרך.

עונים הם לו - לא תודה,
כנראה מיין האר שאינך מודע,
שאותנו המסורת לימדה,
לרצוח בלי גבול ומידה.

לא לא לא לא תודה,
אצלנו לא זו העמדה,
אולי בצרפת לך תדע,
יקבלו אותך באהדה.

טס המלאך במעוף זריז,
ומגיע לפריז,
לצרפתים הוא מראה את התורה,
אולי יאבו לשמרה.

אומרים הם לו - סי וופלה,
רק דבר אחד גלה,
אומר להם המלאך דברים ברורים,
שמרו חיי משפחה טהורים.

עונים הם לו - לא תודה,
כנראה מיסיו שאינך מודע,
שאותנו המסורת לימדה,
שלא כך מנהג העדה.

לא לא לא לא תודה,
אצלנו לא זו העמדה,
אולי באנגליה לך תדע,
יקבלו אותך באהדה.

טס המלאך לכיוון הנידון,
ומגיע ללונדון,
לאנגלים הוא מראה את התורה,
אולי יאבו לשמרה.

אומרים הם לו - טנקיו סיר,
רק עוד קצת הסבר חסר...
אומר להם המלאך - לא תחמוד,
זה דבר שחשוב ללמוד.

עונים הם לו - לא תודה,
כנראה מיסטר שאינך מודע,
שאותנו המסורת לימדה,
לחמוד בלי גבול ומידה.

לא לא לא לא, לא תודה,
אצלנו לא זו העמדה,
אולי באמריקה לך תדע..
יקבלו אותך באהדה.

ממשיך המלאך בטיסת המרתון,
ומגיע לוושינגטון,
לאמריקאים הוא מראה את התורה,
אולי יאבו לשמרה.

אומרים הם לו - טנקיו פיין
מה כאן הביזנס באיזה ליין,
אומר להם המלאך בקול רועם,
קיימו כיבוד אב ואם.

עונים הם לו - לא תודה,
אומתנו תמיד צעירים כיבדה,
מבוגרים נועדו אך ורק כדי,
לחגוג את מוזרס דיי.

לא לא לא לא תודה,
אצלנו לא זו העמדה,
אולי הערבים לך תדע,
יקבלו אותך באהדה.

טס המלאך במעוף מהיר,
ומגיע לקהיר,
לערבים הוא מראה את התורה,
אולי יאבו לשמרה.

אומרים הם לו - טוב מבסוט,
רק צריך לדעת זה לא פשוט...
אומר להם המלאך - לא תגנוב,
לגנוב זה דבר לא טוב.

עונים הם לו - לא תודה,
כנראה חוואג'ה שאינך מודע,
שאותנו המסורת לימדה,
לגנוב בלי גבול ומידה...

לא לא לא לא תודה,
אצלנו לא זו העמדה,
אולי אל יהודים לך תדע,
יקבלו אותך באהדה.

באמצע הדרך עומד המלאך,
והנה הוא רואה יהודי משולח,
טלית קטן לו ארוכה ורחבה,
התמלא לבו בחדוה.

ליהודי הוא מסר את התורה,
והוא הודה לו וקרא,
רק המתן נא שעה קלה,
אתן לך קבלה.

אין לי זוג יותר מוצלח,
כך חושב לו המלאך,
גם התורה וגם היהודים,
בעולם הם מנודים.

יהודים מאמינים הם בתורה,
ואינם יכולים לעשות כל רע,
על השבת הקדושה שומרים,
ומכבדים את ההורים.

מששמע את זאת המלאך,
חזר למקום שמשם נשלח,
את התורה סיפק הותיר בעולם,
במקום הטוב מכולם.

התורה טובה היא מכל סחורה, אוי...

הערות על השיר:
לחן: ר' יום טוב עהרליך זצ"ל.